ישראל – יפן | קשרי הסחר הכלכליים

ישראל היא מדינה קטנה במזרח התיכון, ויפן היא מדינת אי במזרח אסיה. לשתי המדינות הללו יש היסטוריה, תרבויות, דתות וכלכלות שונות לחלוטין. אבל מסיבה כלשהי לשתי המדינות תמיד היה קשר הדוק זו עם זו.

הפעם הראשונה שישראל ויפן יצרו יחסים דיפלומטיים הייתה בשנת 1952 כאשר יפן עדיין הייתה תחת הכיבוש של כוחות הברית. לאחר מכן הגיע הסכם סחר בין ישראל ליפן ב-1962 שאיפשר ליצוא הישראלי להיכנס לשוק היפני ללא מכס. ואז הם חתמו על הסכם החלפת מטבעות ב-2009 כדי להקל על הקשיים הכלכליים בישראל בעקבות המשבר הפיננסי העולמי.

בשנים האחרונות, יפן וישראל הבינו שהן זקוקות זו לזו יותר בעיקר כי הכלכלות שלהן תלויות במידה רבה בשגשוגה זו של זו. במאמר זה נציג את פעולותיהן של המדינות שפועלות כעת במרץ לשיפור הקשרים הכלכליים שלהם ולחיזוק שיתוף הפעולה.

ישראל – יפן | קשרי הסחר הכלכליים

מבין מדינות העולם, קשרי הסחר שמנהלת ישראל עם יפן, הם מהגדולים והחשובים ביותר. בשנים

האחרונות חל גידול מרשים בהיקף הסחר של ישראל ויפן, אשר התבטא הן בעלייה בהיקפי היצוא והן

בעלייה בהיקפי היבוא.

נכון לסוף שנת 2022 מהווה יפן עבור ישראל יעד היצוא העשירי בגודלו והשלישי באסיה אחרי סין והודו. וכן,

מקור היבוא השביעי של סחורות מרחבי העולם והשני בגודלו באסיה אחרי סין. בהתאם לכך

מדורגת יפן כמדינת הסחר השמינית בגודלה מבין כלל מדינות העולם עמן סוחרת ישראל.

מגמות סחר עם יפן

היקף הסחר של ישראל ויפן עלה בעשרות אחוזים בשנים האחרונות כאשר יצוא הסחורות ליפן, זינק בשיעור של כ- 43% להיקף של כ- 1.1 מיליארד דולר – הרמה הגבוהה ביותר שנרשמה ביצוא ליפן ב- 20 השנים האחרונות. צמיחה נוספת נרשמה גם ביבוא הסחורות שגדל בשיעור של כ- 20% בהיקף של כ- 2.8 מיליארד דולר.

היקף היבוא הינו הגורם הדומיננטי ביותר המהווה כ- 75% מסך הסחר בין המדינות. יצוא הסחורות מהווה

בהתאמה כ- 25% מסך הסחר. בהתאם לדומיננטיות הרבה של היבוא בסחר נמצאת ישראל בגרעון

מתמשך מול יפן.

יצוא הסחורות ליפן

החל משנת 2011, ולאחר מספר שנים של גידול בהיקפים, חלה נסיגה בביקושים של יפן לסחורות

מישראל. מגמה שלילית זו באה לידי ביטוי הן בירידה בהיקפי היצוא והן בירידה בשיעור משקל היצוא

מתוך סך היצוא לאסיה. מגמה זו נבלמה ולאחר מספר שנים של דשדוש גדל היצוא ליפן בשנת 2017 בשיעור של כ- 9% להיקף של -כ 765 מיליון דולר – ורשם שיא של 5 שנים ביצוא.

בשנת 2018 נמשכה המגמה החיובית והתחזקה באופן משמעותי – סך היצוא למדינה רשם גידול

חד של כ- 43% בהיקפים וטיפס לרמה של כ- 1.1 מיליארד דולר – הרמה הגבוהה ביותר שנרשמה

ביצוא מאז שלהי שנות ה- 90 .

במחצית הראשונה לשנת 2019 יצוא הסחורות ירד בכ- 22% ביחס לתקופה המקבילה להיקף

של כ- 410 מיליון דולר. הירידה נרשמה הודות לירידה בענף המתכות שחזר לרמתו הממוצעת לאחר

זינוק שנרשם בשנה שעברה.

נכון להיום מהווה יפן יעד היצוא ה- 3 בגודלו של ישראל מבין מדינות אסיה. עם זאת, בשנים האחרונות עם העלייה המשמעותית בהיקפי היצוא ליפן, חל במקביל גידול משמעותי גם בחלקה ביצוא הכולל לאסיה.

ישראל מייצאת ליפן בעיקר מכשור למדידה ובקרה, מתכות, מכשור רפואי, מכונות ומכשירים

מכניים, ומכשור אלקטרוני וציוד טלקום– אלו מהווים יחדיו כ- 70% מסך היצוא למדינה.

העלייה החדה ביצוא ליפן במהלך 2018 נרשמה תוך גידול כולל ורוחבי בכל ענפי היצוא העיקריים,

אשר הציגו גידול דו-ספרתי בהשוואה להיקפים בתקופה המקבילה ב- 2017. יצוא מכשור למדידה

ובקרה תעשייתית ומכשור רפואי הכולל בעיקר ציוד לבקרת תהליכי-ייצור בתעשיית האלקטרוניקה,

גדל בשיעור של כ- 60% להיקף של כ- 385 מיליון דולר; יצוא מוצרי המתכות עלה גם הוא בשיעור של

כ- 60% להיקף של כ- 200 מיליון דולר; יצוא מכונות ומכשירים מכניים רשם גידול של כ- 55% בהשוואה להיקפו אשתקד והסתכם בכ- 110 מיליון דולר; יצוא מכשור אלקטרוני וציוד טלקומוניקציה, עלה בכ- 5% והסתכם בכ- 115 מיליון דולר; יצוא תרכיזים ומיצי פירות גדל בשיעור של כ- 23% להיקף של כ- 80 מיליון דולר.

יבוא סחורות מיפן

יפן הינה המקור השני בגודלו ליבוא סחורות מאסיה ומקור היבוא השביעי מבין כל מדינות העולם. יפן

נמנית מסורתית מבין מדינות היבוא העיקריות של ישראל וממוצע היבוא עומד בעשור האחרון על

כ- 2 מיליארד דולר בשנה. יבוא כלי רכב וחלקי כלי רכב מהווה אף הוא ענף עיקרי נוסף, בעל משקל דומה של כ- 35% מסך ענפי יבוא עיקריים נוספים אם כי בהיקפים נמוכים משמעותית, הינם מכונות וציוד חשמלי כ- 7% מהיבוא, מכשור אופטי ורפואי כ-5% מהיבוא, ופלסטיק ומוצריו מהווה כ- 3% מסך היבוא השנתי הממוצע.

השקעות ישירות בישראל

העניין בחברות ישראליות ביפן גדל בהתמדה בשנים האחרונות. על פי הערכות חברת המחקר IVC , השקיעו חברות מיפן סכום השווה לכ- 2% מכלל השקעות הטכנולוגיה בישראל. ההשקעות נעשות בעיקר על ידי חברות מובילות, כגון: Fujitsu, Toyota, Takeda, ORIX וכן על ידי קרנות הון סיכון שבמקרים רבים מהוות את זרועות ההשקעה של תאגידים.

חברת סופטבנק היפנית, אשר שווי השוק שלה מוערך בכ- 85 מיליארד דולר פעילה מאוד מול חברות

סטרט-אפ ישראליות מזה מספר שנים. החברה בוחנת חברות סטארט-אפ שהמוצרים שלהן סינרגטיים לפעילות וחזון החברה. 

מספר חברות יפניות מובילות פתחו מרכזי מו"פ כדי לחפש מטרות פוטנציאליות של שיתוף פעולה ויעדי השקעה. בין מרכזי המו"פ של חברות מובילות אשר נפתחו בישראל ניתן למנות את Yaskawa, Honda, Toshiba , Sony , Sun Corporation ו- Hitachi .

ככלל ניתן לאפיין השקעות יפניות בישראל במאפיינים הבאים:

1 . מרבית ההשקעות הן השקעות אסטרטגיות ולא השקעות פיננסיות.

2 . פעמים רבות ההשקעות מובלות על ידי גוף מוביל מישראל או ארה"ב.

3 . חברות יפניות על פי רוב אינן מעוניינת במימוש ההשקעה EXIT אלא בשילוב הטכנולוגיה

בליבה העסקית שלהן.

4 . רובן המכריע של ההשקעות הן ישירות בחברות המטרה.

5 . במקרים רבים מבקשים המשקיעים היפנים להצניע את השקעותיהם וזאת משני שיקולים

מרכזיים:

i . מאחר ואופי ההשקעה הוא אסטרטגי ולא פיננסי אין להם ענין שהמידע יגיע למתחריהם הישירים ביפן ומחוצה לה.

ii . רבות מהחברות היפניות מעדיפות מבחינה פוליטית לפעול בפרופיל נמוך בעשיית עסקים עם ישראל, במיוחד אם יש להן פעילות עסקית ענפה במדינות שאינן מקיימות קשרים דיפלומטיים עם ישראל.

לסיכום,

בין ישראל ליפן יש קשרי סחר כבר למעלה מ-50 שנה. החל מתחילת קיום יחסי הסחר שתי המדינות הקימו מיזמים משותפים רבים ופרויקטים שיתופיים שהידקו את היחסים הכלכליים בין המדינות.

ישראל ויפן שואפות למדיניות סחר פתוחה יותר זו עם זו וברצון הדדי ולנהל הסכם סחר חופשי.

ישראל מתעלת את קרבתה הגיאוגרפית לאסיה ובכך היא פותחת את כלכלתה לשוק היפני. מהלך זה מעודד הצמיחה הכלכלית של ישראל, הנשענת במידה רבה על יצוא.

יחסי הסחר הכלכליים בין ישראל ליפן טובים. יש להם הסכמים רבים ושונים אחד עם השני כמו הסכם סחר חופשי והסכם שיתוף פעולה מדעי וטכנולוגי.

יפן וישראל משתפות פעולה במגוון נושאים כולל כלכלה, סחר, ביטחון וחקלאות. כמו כן שתי המדינות מחויבות לחזק את היחסים הבילטרליים שלהן בעתיד.

ישראל היא בעלת ברית ושותפה חשובה ליפן במזרח התיכון שכן היא מייבאת טכנולוגיה ומידענות ישראלית כדי לסייע בשיקום כלכלתה.

מעוניינים לדעת עוד על פתרונות לוגיסטיים בין ישראל ליפן? מוזמנים לפנות אלינו ונענה בזריזות: guys@gaashwd.com